הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום, יום ב' ה- 25/11/2024, להותיר את הריבית ברמה של
4.5% זו הפעם השביעית ברציפות בהתאם לציפיות. ההחלטה נבעה ממספר גורמים כלכליים וגיאופוליטיים המשפיעים על שוק הכספים, הכלכלה המקומית והאינפלציה.
אז מה עומד מאחורי הנתונים, ומה המשמעות עבור המשק והצרכנים?
התמודדות עם אי הוודאות הגיאופוליטית
המתיחות המתמשכת משפיעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. מגבלות היצע, פערי ייצור וירידה בביקושים באזורי עימות הם רק חלק מהאתגרים. למרות צמיחה שנתית של 3.8% ברבעון השלישי, הפער ביחס לקו המגמה עדיין קיים, והאינדיקטורים לרבעון הרביעי מצביעים על חולשה קלה בפעילות.
האינפלציה ממשיכה להכביד
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5% בחודש אוקטובר, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.5% – מעל הגבול העליון של יעד בנק ישראל. בנוסף, עליית המע"מ הצפויה בתחילת 2025 עלולה להוסיף ללחצים האינפלציוניים, אם כי בטווח הארוך הציפיות מתמתנות.
התחזקות השקל
השקל רשם ייסוף מרשים מול הדולר (0.9%) והאירו (6.4%), ובמונחים נומינליים אפקטיביים עלה ב-3.7%. מגמה זו משקפת אמון בשווקים, לצד ירידה בפרמיית הסיכון. עם זאת, הרמה עדיין גבוהה ביחס לתקופה שלפני המלחמה.
שוק הדיור מתמתן, אך הקשיים נמשכים
ענף הבנייה מתאושש לאט, כאשר מחירי הדירות רשמו ירידה קלה של 0.1% באוגוסט-ספטמבר, אך עדיין מציגים עלייה שנתית של 6.1%. מגבלות כוח האדם בענף ממשיכות להוות אתגר מרכזי.
החלטת הריבית – מבט קדימה
בנק ישראל בוחר במדיניות שמרנית, תוך ניסיון לאזן בין ייצוב השווקים, תמיכה בפעילות הכלכלית והתמודדות עם האינפלציה. ההחלטה הבאה בתאריך 6.1.2025 תושפע מנתוני אינפלציה, מגמות בשווקים הפיננסיים, וההתפתחויות הגיאופוליטיות.
לפי הערכות אנליסטים, גם במקרה של סיום המלחמה הריבית במשק תרד רק לקראת סוף 2025.